פסק-דין בתיק ב"ל 28953-08-11

1.         ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, על החלטת ועדה לעררים (אי כושר) מיום 24.7.11, אשר קבעה כי המערער לא אבד 50% מכושרו להשתכר (להלן - הועדה).

2.         לטענת המערער, מאחר שנקבעו לו 61% נכות רפואית, הוא נוטל כדורים ונזקק לטיפולים, הוא אינו מסוגל לעבוד ולפיכך נפלה טעות בהחלטת הועדה. עוד טען שבגילו ובהיותו חסר השכלה, איש לא יקח אותו לעבודה, גם לא בישיבה, כפי שהועדה המליצה.

3.         המשיב טען שהועדה היתה מודעת לליקוייו הרפואיים של המערער, היא צינה אותם בפרוטוקול ובנוסף עיינה בדו"ח פקידת השיקום. עוד נטען שתפקיד הועדה הינו לבחון את כושר התעסוקה הפוטנציאלית וכך עשתה ולפיכך לא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה.

4.         הועדה הקשיבה לתלונות המערער בפניה והחליטה כדלקמן -

                        "בן 58.

                        הועדה עיינה בפרוטוקול הרפואי ובפירוט סעיפי הליקוי המפורטים בו וכן עיינה בדו"ח פ' השיקום ודו"ח ישיבת צוות. 

                        לדעת הועדה במצבו הרפואי הנוכחי כשיר לעבוד בעבודה ללא הרמת משא כבד, ללא כיפופים חוזרניים של עמו"ש בישיבה ועמידה לסירוגין. בעבודות כגון: קופאי בחניון, יועץ בחנויות למכירת רהיטים וכלי נגרות, פקיד מודיעין בחברות ומוסדות כל זאת במשרה מלאה."

5.         בחוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות, מיום 12.4.11, צוין כי המערער מסוגל לעבודה מלאה ללא מאמץ גופני. בדו"ח כושר ההשתכרות שעמד בפני הועדה (מיום 22.6.11), נרשמה ההערכה הבאה -

            "מדובר בגבר בן 57 אשר עבר תאונת דרכים כרוכב אופנוע ב - 8/10. הפסיק לעבוד ב - 2/09, עוד טרם התאונה והוכר בעבר כנכה עם 13% טופל במחלקת שיקום. לא שיתף פעולה.

            בעת הישיבה מוסר שאינו מסוגל לכל עבודה, בגלל שסובל מסכרת, לחץ דם, פריצות דיסק בצואר ובגב, מתלונן על מיחושים ברגליים. מטופל פסיכיאטרית ומקבל טיפול תרופתי. ... המציא מסמכים מהפסיכיאטרית מטפלת ד"ר פררו רודיקה.

            במצבו - מדובר במספר פגיעות עקב התאונה +מחלת סכרת מטופלת בתרופות, וכן מצב דכאוני מטופל בתרופות.

מסוגל לעבודה מלאה בשמירה, בדיקת תיקים בסופר, סידור סחורה בסופר וכדומה.

המלצה ונימוקים - לאור האמור לעיל, מדובר בגבר בגיל 57 אשר על אף מגבלותיו יכול לחזור לעבודה מלאה בישיבה ועמידה לסירוגין - כמו שמירה, הרכבות קלות, ... סידור סחורה בסופר וכדומה.

לכן ממליצה לראותו כמי שלא איבד כושרו להשתכר כדי 50%..."

6.         על פי הדין, "נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר הינה - דרגת נכותו הרפואית של הנכה המבטאת דרגת אי כושר אובייקטיבית לעבוד. מעבר לכך על הוועדה לבחון את נתוניו האישיים של הנכה כגון יכולתו לעבוד בעבודה משרדית או בעבודת כפיים לאור כישוריו וההיסטוריה תעסוקתית שלו" (בר"ע (ארצי) 538/07 עדס  - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (26.4.09)).

            בית הדין הארצי עמד על השיקולים שעל ועדה רפואית לעררים - אי כושר לשקול, בעב"ל (ארצי) 327/03 מוהרה - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (15.4.04) -

".... על הועדה לבחון:

ראשית, את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודה במלואה או בחלקה, ככל שעבד בעבר;

שנית - את יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו.